Access

You are not currently logged in.

Access your personal account or get JSTOR access through your library or other institution:

login

Log in to your personal account or through your institution.

If You Use a Screen Reader

This content is available through Read Online (Free) program, which relies on page scans. Since scans are not currently available to screen readers, please contact JSTOR User Support for access. We'll provide a PDF copy for your screen reader.

טיפו-כרונולוגיה ותיארוך מוחלט של הקומפלקס הכבארי: השלכות מעונת החפירות השניה בעורקן א-רוב IIa / Typo-Chronology and Absolute Dating of the Kebaran Complex: Implications from the Second Season of Excavation at Urkan E-Rub IIA

ERELLA HOVERS, OFER MARDER, אראלה חוברס and עופר מרדר
Mitekufat Haeven: Journal of the Israel Prehistoric Society / מתקופת האבן
כרך כ"ד‎ (תשנ"א / 1991), pp. 34-58
Stable URL: http://www.jstor.org/stable/23373356
Page Count: 25
  • Read Online (Free)
  • Cite this Item
Since scans are not currently available to screen readers, please contact JSTOR User Support for access. We'll provide a PDF copy for your screen reader.
טיפו-כרונולוגיה ותיארוך מוחלט של הקומפלקס הכבארי: השלכות מעונת החפירות השניה בעורקן א-רוב IIa / Typo-Chronology and Absolute Dating of the Kebaran Complex: Implications from the Second Season of Excavation at Urkan E-Rub IIA
Preview not available

Abstract

הקדמה עורקן א-רוב IIa הוא אתר אפי-פלאוליתי בעמק הירדן התחתון (73025506 (UTM. בעונת החפירות הראשונה באתר (1986) נחפרו שני שטחים: שטח A, ששטחו 10 מ"ר, ושטח B שהיה בור בדיקה של רבע מ"ר (ציור מס' 1). המכלול הליתי שויך לכבארית הקדומה וזאת על-סמך שכיחותם של להבונים מחודדים וקמורים בעלי גב ומיקרו-חודים במכלול. כמו כן נמצא מכלול עשיר של עצמות בעלי-חיים (צבאים, יחמורים, איל הכרמל, חזירי בר, עז בר, ארנבות, שועל אדום, עופות, זוחלים). כל הצדפים שנמצאו באתר היו ממוצא ים-תיכוני (1988 Hovers et al). המאמר הנוכחי דן בבעיות התיארוך של הטכנו-קומפלקס הכבארי, לאור ניתוח מכלולי כלי הצור שנחפרו בעונת החפירות השניה באתר (1988) ובעקבות תאריכי 14C שהתקבלו מדוגמאות פחם. סטרטיגרפיה מטרת החפירה היתה להגדיל את מדגם כלי הצור והעצמות, ולבדוק את הקשר הסטרטיגרפי בין השטחים השונים. לשם כך הורחבו שטחי החפירה A ו-B, נחפרו שלוש תעלות בדיקה (III-I), ובתעלה I נחפר בור בדיקה C ששטחו 1 מ"ר (ציור מס' 1). בתעלה מס' I נחשף רצף סטרטיגרפי שעוצמתו כ-2 מ'. מספר יחידות — הפליאוסול (B); שכבת החלוקים (D) — מופיעות בכל התעלות. השכבה הצהובה הקומפקטית (J) מופיעה רק בתעלות I ו-III, אך לא נחשפה בתעלה II. ביחידה האדומה הקומפקטית (H) (ציור מס' 2) נתגלו ריכוזים של צור, פחם ועצמות (אופק ארכיאולוגי 2). האופק הארכיאולוגי העליון, שנחשף בשטח A עד לעומק של כ-130 ס"מ מתחת לדאטום החפירה, אינו נצפה בתעלה I. בתעלה II, כ-2 מ' מזרחית לשטח A, נמצא המשכו של האופק הארכיאולוגי הנחשף בשטח A (אופק ארכיאולוגי 1). בתעלה זו מגיע עומק השכבה עד 140 ס"מ מתחת לדאטום החפירה, כגובה הופעתם של פריטי הצור העליונים בשטח B (ציור מס' 1). בחתכים שנצפו בתעלה III לא נמצאו פריטי צור או עצמות, וייתכן כי תעלה זו נחפרה בגבולו הצפוני של האתר או מעבר לו. מציאותם של שני אופקים ארכיאולוגיים נפרדים — אופק מס' 1 בתעלה II ובשטחים A ו-B, ואופק מס' 2 בתעלה I ובשטח C, כשביניהם כ-50 ס"מ של סדימנט סטרילי, עשויה להעיד על התישבות חוזרת של אנשים באתר. מבלול הצור מכלול הצור עובד על-פי שיטת העבודה שהוצעה על ידי גורינג-מוריס (1987: נספח; עמ' 49—48), בדומה לעיבוד החומר מהעונה הראשונה. חומר הגלם השכיח באתר הוא צור בצבע בהיר בעל פטינה לבנה, ולעיתים רחוקות צור ורדרד ששימש בעיקר להפקת להבונים משובררים. במכלול הצור ניכרת העדפה לייצור להבים ולהבונים, שהיו הפריטים המועדפים לצורך שברור. העדפה זו ניכרת גם בשכיחויות טיפוסי הגרעינים (טבלאות מס' 1 ו-3). רק בשטח A היה מדגם הכלים גדול מספיק לצורך דיון. הקבוצה השכיחה במכלול הם המיקרוליתים (טבלה מס' 3) שמהם היו 56% שבורים. שאר הפריטים הם מיקרו-חודים, להבונים קמורים ומחודדדים בעלי גב, ומעט להבונים גאומטריים (לוחות מס' 3 ו-5). שאר הכלים בשטח A הם נקרים למיניהם (לוח 4:1;3:4), להבים משובררים, שקערוריות, משוננים, ומגרדים למיניהם בעיקר מגרדים על להבים (טבלה מס' 3; לוח 4:2;13, 3:11). כמו כן נמצאו פריטים מאבן גיר, וגרעין אמורפי אחד. קיים דמיון בין ההרכבים של המכלולים בשטחים השונים. דמיון זה מתבטא בעיקר בשכיחותם הנמוכה של הכלים במכלול, בסוג חומר הגלם, בהתפלגות הדומה של סוגי הכלים, ובשכיחותם של מיקרו-חודים למיניהם. ראוי עם זאת לזכור, כי המדגמים משטחים B ו-C הינם קטנים ביותר. שטח C נבדל משני השטחים האחרים ביחס של פסולות לכלים, פסולות לגרעינים וביחס הלהבים לנתזים. כרונולוגיה נתקבלו תשעה תאריכי C14 על דגימות פחם משתי השכבות הארכיאולוגיות באתר (טבלה 4). הגיל הממוצע של הדגימות הוא BP 14,950±141. אין בהכרח קורלציה בין המיקום הסטרטיגרפי של הדגימות לבין התאריך הרדיומטרי. כך שני התאריכים הקיצוניים (הקדום והמאוחר ביותר) נעשו מדגימות בשכבה הארכיאולוגית 1. שאר התאריכים מהוים קבוצה פחות או יותר אחידה (ציורים 7 2,). דיון בעורקן א-רוב קיימים שני מכלולים דומים מאוד מבחינה טיפו-טכנולוגית, הממוקמים סטרטיגרפית זה מעל זה. ייתכן, שהם מעידים על חזרה של אותה קבוצת אנשים בפרק זמן קצר. בחלוקתו את הטכנו-קומפלקס הכבארי הבחין בר-יוסף (395—392 :1981) בקיומן של ארבע קבוצות טיפולוגיות: קבוצה A מאופינת במיקרו-חודים צרים ולהבונים משובררים בשברור עדין, ואילו קבוצה B — בלהבונים מחודדים וקמורים בעלי גב. שתי קבוצות אלה נתפסו כקדומות לקבוצה C, המאופינת במיקרו-חודים צרים ולהבונים קטומים אלכסונית בעלי גב, ולקבוצה D בה שולטים להבונים קטומים אלכסונית בעלי גב ("חוד כבארה"). בר-יוסף גם הבחין בשונות אזורית ניכרת בקרב הקבוצות הקדומות יותר. דוגמה לחלוקה זו הם אתרי פצאל הממוקמים 3 ק"מ דרומית לעורקן: פצאל IIIa,ששכיחים בו להבונים קטומים אלכסונית בעלי גב, ממוקם סטרטיגרפית מעל פצאל IIIb ופצאל IIIb המאופינים בלהבונים קמורים בעלי גב (Goring-Morris 1980). מכלול הצור של עורקן שייך לקבוצה B, שבה מופיעים בעיקר להבונים קמורים ומחודדים בעלי גב ומיקרו-חודים, ולפיכך שויך לכבארית הקדומה. לעומת זאת מצביעים התאריכים הרדיומטרים על תאריך מאוחר יותר, הנופל בסופו של פרק-הזמן הכבארי, או אפילו בתחילת הכבארית הגיאומטרית (טבלה מס' 4). המכלולים המאפיינים את הקבוצות המאוחרות יותר נתפסו על-ידי בר-יוסף ופוגל (1987) כהומוגניים יחסית ובעלי רמה נמוכה של שונות טיפו-טכנולוגית. ניתן להציע מספר הסברים לתמונת המצב בעורקן א-רוב: א) התאריכים הרדיומטרים מעורקן שגויים כתוצאה מטעות בדרך לקיחת הדגימות, או כתוצאה מטעות מעבדה. נראה לנו שאפשרות זו אינה סבירה לאור המקבץ האחיד שהתקבל בבדיקה. ב) ייתכן, שהדגימות נעשו על פחם אשר מקורו בהתישבות מאוחרת לזו הכבארית. גם אפשרות זו אינה סבירה לאור העובדה שהעדויות הארכיאולוגיות אינן מצביעות על קיום שלב מאוחר מעין זה. ג) הטעות בתיארוך יכולה להיות תוצאה של שנויים סביבתיים באזור הקרוב לאתר — כימיים, פדולוגיים וכו' — שגרמו לתאריכי 14C בלתי-אמינים (גורינג מוריס, דברים בע"פ). ד) התאריכים הרדיומטרים נכונים ומשקפים את התמונה האמיתית. במקרה זה ראוי לשקול מחדש את החלוקה הטיפו-כרונולוגית של האפי-פליאולית בלבאנט. מיעוט התאריכים הרדיומטרים מאתרים כבאריים שבהם קיים גם רצף סטרטיגרפי מקשה על הערכת המצב (טבלה מס' 5). ניתוח המכלולים המתוארכים מראה עם זאת, כי החלוקה הטיפו-טכנולוגית עשויה להיות מורכבת יותר מאשר נראה מלכתחילה. מחד גיסא, ישנם אתרים בהם הלהבונים הקטומים אלכסונית מופיעים בחלק העליון של הרצף הסטרטיגרפי הכבארי-פצאל III, היונים C(?), ונחל חדרה V (?). לעומת זאת, ישנם אתרים, שבהם מופיעים כלים אלה בתאריכים מוקדמים: ואדי חמה 26 — BP 19,500±600 — והשלב המאוחר באתר אווייניד 14 (יחד עם הופעה מוקדמת של חודי לה מואילה) — 18,400±250 (טבלה מס' 5). לעומת זאת, מאופין המכלול של פאזה A בחאראנה IV בהופעתם של להבונים בשברור עדין ושל מיקרוגרווטים. תארוכו BP 13,970±150. תעשייה דומה מוכרת מאוהלו (שם ממוצע התאריכים הוא BP (19,000 ובפצאל X ופצאל XI, המוגדרים כאתרי פליאולית עליון סופי. התאריכים הרדיומטריים שהתקבלו מאתרי פצאל היו מאוחרים מהצפוי (גורינג-מוריס, מידע בע"פ). נראה אם כן, שעורקן אינו האתר הכבארי היחיד שבו קיימת סתירה בין התיארוך על-פי הטיפו-טכנולוגיה לבין התאריך הרדיומטרי. ישנם אתרים נוספים שאינם משתלבים לתוך הסכמה הטיפו-טכנולוגית. הלהבונים הקטומים אלכסונית ולהבונים קטומים אלכסונית ובעלי גב מופיעים החל משלבים קדומים בכבארית (ואדי חמה 26, אווייניד 14), יחד עם להבונים מחודדים וקמורים בעלי גב. לעומת זאת, הטיפוסים המשויכים לכבארית הקדומה ממשיכים מאוחר יותר עד תחילת הכבארית הגיאומטרית (עורקן א-רוב IIa, וחאראנה IV פאזה A). טיפו-כרונולוגיה הינה היפותזת עבודה שאותה יש לבחון מחדש מדי פעם לאור תוצאות התארוך הרדיוממטרי. אף שגם התארוך המוחלט סובל ממגבלות ומחסרונות, זהו האמצעי הבלתי-תלוי היחיד העומד לרשותנו כדי לקבוע את גיל האתרים. לאור זאת נראה ששילוב העדויות הליתיות והתאריכים הרדיומטריים מצביע על שונות גבוהה של מסורות ליתיות כבאריות במשך פרק-הזמן שבין 19,000 ל-14,500 שנה לפני זמננו. קו ההפרדה הטיפולוגי, שהוצע לפני-כן, אינו ברור, והתאריכים אינם מצביעים על סדר כרונולוגי מסוים של הופעת טיפוסי הכלים השונים. נראה, אם כן, שהשימוש במונחים כבארית "קדומה" "ומאוחרת" עשוי להיות מטעה. סיכום האנאליזה של מכלולי הצור מהאתר עורקן א-רוב IIa הראתה, שהאתר מתוארך טיפולוגית לכבארית הקדומה. לעומת זאת הראו התאריכים הרדיומטרים, שהאתר שייך לסופה של התקופה. בדיקה מחודשת של הנתונים הארכיאולוגים הצביעו על שונות רבה במשך כל התקופה (14,500—19,000). לאור זאת נראה שהחלוקה הכרונולוגית של הכבארית לשלב קדום ומאוחר, המבוססת על קריטריונים טיפולוגיים אינה מעשית. שונות זו יכולה להיות מוסברת כחלק מתהליך הדרגתי של עליה במורכבות החברתית של קבוצות אנושיות בלבאנט בתקופה זו, והצורך להדגיש את הזהות החברתית במגעים בין הקבוצות השונות (ראה Hodder 1977; Wiessner 1983, 1984).

Page Thumbnails

  • Thumbnail: Page 
34
    34
  • Thumbnail: Page 
35
    35
  • Thumbnail: Page 
36
    36
  • Thumbnail: Page 
37
    37
  • Thumbnail: Page 
38
    38
  • Thumbnail: Page 
39
    39
  • Thumbnail: Page 
40
    40
  • Thumbnail: Page 
41
    41
  • Thumbnail: Page 
42
    42
  • Thumbnail: Page 
43
    43
  • Thumbnail: Page 
44
    44
  • Thumbnail: Page 
45
    45
  • Thumbnail: Page 
46
    46
  • Thumbnail: Page 
47
    47
  • Thumbnail: Page 
48
    48
  • Thumbnail: Page 
49
    49
  • Thumbnail: Page 
50
    50
  • Thumbnail: Page 
51
    51
  • Thumbnail: Page 
52
    52
  • Thumbnail: Page 
53
    53
  • Thumbnail: Page 
54
    54
  • Thumbnail: Page 
55
    55
  • Thumbnail: Page 
56
    56
  • Thumbnail: Page 
57
    57
  • Thumbnail: Page 
58
    58