Access

You are not currently logged in.

Access your personal account or get JSTOR access through your library or other institution:

login

Log in to your personal account or through your institution.

If You Use a Screen Reader

This content is available through Read Online (Free) program, which relies on page scans. Since scans are not currently available to screen readers, please contact JSTOR User Support for access. We'll provide a PDF copy for your screen reader.

היבטים טיפו-טכנולוגיים וחברתיים במכלולים הליתיים מנחל זהורה, אתר ניאולית קרמי, גבעות מנשה / The Last Neolithic Flint Industry: A study of the technology, typology and social implications of the Lithic Assemblage from Nahal Zehora I, A Wadi Raba (Pottery Neolithic) Site in the Menashe Hills, Israel

RAN BARKAI, AVI GOPHER, רן ברקאי and אבי גופר
Mitekufat Haeven: Journal of the Israel Prehistoric Society / מתקופת האבן
כרך כ"ט‎ (תש"ס, 1999), pp. 41-122
Stable URL: http://www.jstor.org/stable/23380035
Page Count: 82
  • Read Online (Free)
  • Cite this Item
Since scans are not currently available to screen readers, please contact JSTOR User Support for access. We'll provide a PDF copy for your screen reader.
היבטים טיפו-טכנולוגיים וחברתיים במכלולים הליתיים מנחל זהורה, אתר ניאולית קרמי, גבעות מנשה / The Last Neolithic Flint Industry: A study of the technology, typology and social implications of the Lithic Assemblage from Nahal Zehora I, A Wadi Raba (Pottery Neolithic) Site in the Menashe Hills, Israel
Preview not available

Abstract

A comprehensive analysis of the flint assemblage from a single component Wadi Raba site (Pottery Neolithic, Fifth Millennium B.C.) in central Israel is presented. The major part of this paper includes a detailed technological and typological study of the cores, tools and debitage, focusing on manufacturing techniques and an attribute analysis of major tool classes. The following part deals with innovation processes, technological change and cognitive aspects such as decision making, planning and executing abilities, and technological choices. An attempt is made to view the Wadi Raba flint assemblage in the context of the dynamic flint industries of the Pottery Neolithic period taking advantage of the rapid pace of technological changes in order to reconstruct social processes at the end of the Neolithic era. אתר נחל זהורה I (נ"צ 2233/1601) נמצא באזור גבעות המנשה, כ-18 ק"מ ממזרח לחוף הים התיכון וכ- 3.5 ק"מ מדרום מערב לשולי עמק יזרעאל (איור 1). אזור זה מאופיין בכמות משקעים ממוצעת שנתית של 800-600 מ"מ. האתר ממוקם על מדרון מתון הפונה מזרחה, ברום של כ-230 מ' מעל פני הים. האתר סמוך מאוד לאפיק הנחל ובמרחק קטן ממנו נובע מעין. האתר נחפר ע"י אבי גופר מאוניברסיטת תל אביב בשנים 1987 ו-1990. באתר שכבה ארכאולוגית אחת המונחת ישירות מעל סלע האם ובה שרידים אדריכליים מועטים הכוללים חלקי קירות ישרים ומתקן עגול מרוצף ומדופן. בממצא הנייד, מכלולי קרמיקה וצור עשירים ועצמות בעלי חיים המעידות על ניצול עז, כבש, בקר וחזיר — כולם מבויתים. כמו כן נמצאו כלי שחיקה, כלי עצם וצדפי ים. האתר שוייך לתרבות ואדי ראבה (אמצע האלף השביעי לפני זמנינו) בעיקר על סמך המכלול הקרמי אשר כלל טיפוסים ועיטורים האופיניים לתרבות זו. האתר נחפר ביחידות חפירה בנות מטר מרובע אחד בעובי של 10 ס"מ. העפר החפור נופה ניפוי יבש בנפות של 2.4 מ"מ. כל הממצאים נאספו לשם ניתוח ועיבוד. היבטים שונים של המכלול הקרמי מן האתר עובדו והוצגו (Orelle 1993) ומכלול הצור פורסם באופן ראשוני בלבד, בעקבות עונת הבדיקה הראשונה (Gopher & Orelle 1989). מעולם לא פורסם מכלול צור של תרבות ואדי ראבה אשר נחפר ונותח בהתאם לאמות המידה המקובלות במחקר הפרהיסטורי המודרני. על כן עשוי המכלול המוצג כאן להוות אב טיפוס להגדרת מכלולי צור בני זמנו. מטרות המחקר הן כדלקמן: 1) הצגת טיפוסי הכלים, הגרעינים והפסולת המאפיינים מכלול זה בהתאם לקריטריונים מורפולוגיים (צורניים) ועיצוביים (סגנוניים). 2) ניתוח שיטתי ומפורט של שיטות העיבוד, ההפקה והיצור של תעשית הצור באתר, החל מראשית הטיפול בחומר הגלם ועד נטישתו. 3) ניתוח יסודות קוגניטיביים הבאים לידי ביטוי בתעשית הצור, כולל נסיון לעמוד על סדר קבלת ההחלטות, כושר התכנון והביצוע, זיהוי כוונות ומגמות של סתתי הצור ואפיון העדפות טכנולוגיות. 4) שחזור כלכלי — חברתי באתר נחל זהורה I, ככל שניתן, בהתייחס לניתוח תעשית כלי הצור. מכלול הצור מנחל זהורה I מייצג את אחת התעשיות המרכזיות של יושבי האתר ומלמד על הדרכים בהן בחרו אנשים אלה לעצב את חומרי הגלם הטיבעיים לפי צרכיהם. עם זאת, מכלול הצור מעיד רק על חלק מדרכי ההתנהגות והפעולה של תושבי אתר זה, וביכולתו להאיר רק היבטים מסוימים באורח חייהם. חומר הגלם אשר שימש את סתתי הצור הוא מקומי, אך ממגוון רחב של מקורות השונים זה מזה בטיבם ובמיקומם ביחס לאתר. נוצלו מקורות צור רבים המצויים הן בסביבתו המיידית של האתר והן בריחוק מה. מרבית הכלים יוצרו מחומר גלם המצוי בקירבה מיידית, אשר השגתו קלה יחסית, בעוד לצורך השגת חומר גלם לשם יצור טיפוסי כלים אחדים נדרשה השקעת מאמץ גדולה יותר. ככלל, קיימת התאמה בין טיפוסי הכלים השונים ובין חומרי הגלם, התאמה שמקורה בבחירה והעדפה של חומרי גלם מסוימים לשם יצורם של חלק מטיפוסי הכלים. גרעיני נתזים מהווים את רובה המכריע של קבוצת הגרעינים (כ-80%), אך מיעוט פסולת הגרעין המיוחסת לגרעינים אלה וניצולם חסר הסדר והארגון מלמדים על חוסר הקפדה בהפקת הנתזים. עיקר פסולת הגרעין משוייכת לגרעיני הלהבים, והיא מתעדת טיפול מסודר ומתוכנן הנובע מחשיבותם של הלהבים וממורכבות תהליך הפקתם. יחס נתזים: להבים במכלול עומד על 1:4. יחס זה נשמר גם בקרב הפריטים שנבחרו לעיצוב כלים. בקבוצות הכלים השונות לא ניכרת העדפה לבחירת להבים לשם עיצוב כלים ומתקבל הרושם כי להבים הופקו במיוחד לשם יצור כלים מסוימים ולא נבחרו מכלל תוצרי ההפקה. קבוצת הנקרים, המהווה כשליש ממכלול הכלים, גורמת למכלול זה להיות יוצא דופן מבחינת הרכבו. בקבוצת הנקרים הגדולה בולט הנקר הרוחבי, המהווה 71% מכלל הנקרים. היות והנקר הוא הכלי הנפוץ ביותר במכלול, יש להניח כי היה זה מכלול שהתמקד בביצוע מלאכות מסוימות הקשורות לכלי זה. בשכבת ואדי ראבה שנחפרה באתר נחל זהורה II, המרוחק רק כקילומטר מנחל זהורה I, נמצאו מעט מאוד נקרים (גופר וברקאי, תצפית אישית). חידושם וחידודם התכוף של כלים אלה, כפי שהוא משתקף מניתוח דגמי הצלקות ופסולת הנקר המרובה, מעיד על השימוש הרב שעשו בהם. יתכן וניתן לקשור את הפעילות שבוצעה ע"י הנקרים לפעילות שבוצעה ע"י שני טיפוסי הכלים האחרים הבולטים בשימוש הממושך שנעשה בהם: הכלים הדו-פניים ולהבי המגל. יתכן והנקרים שימשו להתקנת קתות ללהבי המגל ולעיבוד משני של חומר צמחי שטופל קודם לכן ע"י הכלים הדו-פניים. מחקר עתידי של סימני שימוש בנקרים אלה עשוי ללמד אם הנחה זו אכן מבוססת. נתון זה מלמד כי יתכן ומכלול הצור מנחל זהורה I מעיד על אתר יוצא דופן מבחינת הפעילות שהתרחשה בו, אתר בו הושם דגש על עיבוד חומרים שונים באמצעות נקרים (Gopher 1991). להבי המגל מהווים כ-6% מכלל הכלים במכלול זה. זוהי שכיחות נמוכה יחסית, אך נמצא כי חות להבי המגל במכלולי תקופת הנאולית הקרמי עשויה לנוע החל מאחוזים בודדים ועד לעשרות אחוזים (ראה דיון אצל Gopher 1989:126). להבי מגל בעלי שינון עדין, גב וקטימות בולטים בקרב קבוצה זו (טיפוס C, 70% מכלל להבי המגל), אך לצידם מופיעים גם טיפוסי להבי מגל אחרים, בעלי שינון שונה, אופן עיבוד ועיצוב שונה וכפי הנראה אף תפקיד שונה במקצת. להבי מגל אלה אופיניים גם למכלולי ואדי ראבה אחרים וריבויים של להבי המגל מטיפוס C במכלול זה עשוי לרמז כי ניתן למקם מכלול זה מאוחר יחסית ברצף הכרונולוגי של תרבות ואדי ראבה, זאת עקב דמיונם הרב ללהבי מגל כלקוליתיים. קיומם של מספר טיפוסי להבי מגל עשוי ללמד כי אין להתייחס לקבוצה זו כאל יחידה תפקודית אחת וכי יש להניח שהיה שוני באופן הקיות והשימוש של להבי המגל השונים, יתכן בהקשר לקציר סוגים שונים של צמחים. להבי מגל אלה קויתו זה לצד זה, תופעה המוכרת מהמכלולים הירמוכיים והלודיים שקדמו לתרבות ואדי ראבה, ולא שימשו כסכיני קציר עצמאיים כפי שיתכן והיו חלק מלהבי המגל בתקופה הנאוליתית הקדם-קרמית. קבוצת הכלים הדו-פניים קטנה יחסית (כ-2% מכלל הכלים) — תופעה המוכרת גם ממכלולים אחרים של תקופת הנאולית הקרמי (ראה Gopher 1989:126). למרות השכיחות הנמוכה, קבוצה זו מתבלטת בגודלם של הכלים, בעיבודם ההיקפי ובחידושם וחידודם התכוף. הכלים הדו-פניים מתאפיינים בטכניקות עיבוד ועיצוב ייחודיות, כגון סיתות דו-פני וליטוש. דגמי הצלקות שעל גבי הכלים הדו-פניים ופסולת החידוש והחידוד של כלים אלה (במיוחד פסולת נושאת סימני ליטוש) מלמדים על השימוש הרב שנעשה בהם ועל הצורך בחידודם וחידושם. בדיקות סימני שימוש מלמדות כי כלים אלה שימשו לעיבוד חומר צמחי, בעיקר עץ ומוצריו. במקרים מסוימים ניתן ללמוד על דגמי ניצול חומר הגלם בעקבות הפיכת כלים דו-פניים שיצאו משימוש לגרעינים. טיפוס הכלי העיקרי בקבוצה זו הוא האזמל, המהווה כ 64% מקבוצת הדו-פניים. מתלווים אליו כילפות (27%) ומעט גרזנים. האזמל הוא הכלי הדו-פני הבולט גם במכלולי ואדי ראבה אחרים ודומה כי ניתן לאפיין בעזרתו את מכלולי התקופה. פסולת חידוש וחידוד של כלים דו-פניים הנושאת סימני ליטוש, שהוגדרה לראשונה במכלול זה, אינה ייחודית למכלולי ואדי ראבה (Barkai 1999). ראש חץ יחיד, רוחבי, נמצא במכלול והוא שונה מראשי החיצים הקטנים, המשובררים שברור לחץ היקפי, המאפיינים מכלולים הקדומים לתרבות ואדי ראבה. מכלולי ואדי ראבה נעדרים לרוב ראשי חצים והמצאותו של ראש חץ רוחבי זה עשויה לספק רמז נוסף לכך שמכלול נחל זהורה I הוא מאוחר ברצף הכרונולוגי של תרבות זו. קבוצות הנתזים והלהבים המשובררים וכן השקערוריות והמשוננים הן גדולות יחסית ומהוות יחד כ 48% ממכלול הכלים. אולם לקבוצות אלה אין מאפיינים מיוחדים, ולכן לא ניתן לעשות בהן שימוש השוואתי. טיפוסי כלים אלה נעשו על גבי מגוון רחב מאוד של פריטים ודומה כי הם כלים לשימוש מזדמן. לא אובחנה השקעה רבה בעיצובם של כלים אלה, לא כל שכן בחידושם וחידודם. כלים אלה עוצבו בהתאם לצורך נקודתי, והם נזנחו כפי הנראה לאחר ביצוע המשימה לשמה עוצבו. המגרדים/מקרצפים מועטים יחסית וחסרי מאפיינים מיוחדים, כך גם הקטימות. ה-Butt Scrapers מהווים טיפוס נפרד במסגרת תעשיה זו, המלמד על ניצול נתזים בעלי מאפיינים מיוחדים לשם יצור כלים דמויי מגרד או מקרצף. כלים אלה מוכרים גם במכלולים המשוייכים לפרקי זמן אחרים (Barkai and Gopher 1998) ועל כן אינם מתאימים לשמש כמגדירים כרונולוגיים. קבוצת המרצעים והמקדחים, למרות נדירותה היחסית, כוללת טיפוס של מקדח מאסיבי המוכר ממכלולי ואדי ראבה אחרים, העשוי להוות מגדיר כרונולוגי (ראה למשל Gopher 1988-9; Gopher & Orrelle 1989). להבי המגל, הכלים הדו-פניים, ראש החץ והמקדח המאסיבי הם הסמנים הכרונולוגיים המובהקים ביותר לשיוכו של מכלול זה לתרבות ואדי ראבה והגדרתו של המכלול כאב טיפוס למכלולים נוספים בני זמנו למרות ייחודו המתבטא בעיקר בשכיחות הנקרים הגבוהה. דומה כי במכלול מיוצגות כל קבוצות הכלים האופייניות לתעשיות הצור של תרבות זו ועל כן ערכו כבסיס לניתוח משווה הינו רב. הניתוח הטכנולוגי והטיפולוגי המפורט מאפשר לשחזר את מגוון הפעולות שבוצעו ע"י תושבי האתר ואת הכישורים של סתתי הצור. תעשית הצור משקפת יחסים חברתיים בתוך הקבוצה ומעידה על מערך קבלת ההחלטות והכישורים הטכנולוגיים של יושבי האתר. ניתוח טכנולוגי וטיפולוגי מפורט של מכלול הצור מהווה תשתית לשיחזור היבטים שונים של החברה שיצרה אותם. עלה בידינו להצביע על מספר יסודות במכלול צור זה המלמדים על אורח מחשבה מורכב, יכולת תכנון וביצוע, מגמות של העדפה ובחירה ושימוש מושכל בחומרי הגלם העומדים לרשות הסתת תוך התאמה מירבית של משאבי הסביבה לצרכים. הסקת מסקנות חברתיות בעקבות ניתוח מכלול הצור הינה בעייתית במקצת ומחייבת חומר רקע רב אודות החברה והתרבות בהן עוסקים. המידע המצוי בידינו בהקשר לנושאים אלה בתרבויות הנאולית הקרמי הוא זעום, ולמרות זאת נדמה כי עלה בידינו להדגים כי מכלול צור זה נוצר על ידי חברה דינאמית המצויה במהלכו של שינוי חברתי ואולי אף בעיצומם של מאבקים חברתיים ובניית מערך חדש של חלוקת עבודה (יתכן במסגרת שינויים במעמדם וחשיבותם של הסתת לעומת הקדר ו/או הצייד לעומת הרועה). היות וזהו אחד ממכלולי כלי הצור הראשונים של תרבות ואדי ראבה המטופלים באופן מפורט, יש להניח כי עבודות נוספות יתרמו להבנה טובה ושלמה יותר של תעשיות הצור של תרבות זו. הגדלת מאסף הנתונים עשויה לתרום גם לשחזור מדויק יותר של אופני המחשבה והיחסים החברתיים.

Page Thumbnails

  • Thumbnail: Page 
41
    41
  • Thumbnail: Page 
42
    42
  • Thumbnail: Page 
43
    43
  • Thumbnail: Page 
44
    44
  • Thumbnail: Page 
45
    45
  • Thumbnail: Page 
46
    46
  • Thumbnail: Page 
47
    47
  • Thumbnail: Page 
48
    48
  • Thumbnail: Page 
49
    49
  • Thumbnail: Page 
50
    50
  • Thumbnail: Page 
51
    51
  • Thumbnail: Page 
52
    52
  • Thumbnail: Page 
53
    53
  • Thumbnail: Page 
54
    54
  • Thumbnail: Page 
55
    55
  • Thumbnail: Page 
56
    56
  • Thumbnail: Page 
57
    57
  • Thumbnail: Page 
58
    58
  • Thumbnail: Page 
59
    59
  • Thumbnail: Page 
60
    60
  • Thumbnail: Page 
61
    61
  • Thumbnail: Page 
62
    62
  • Thumbnail: Page 
63
    63
  • Thumbnail: Page 
64
    64
  • Thumbnail: Page 
65
    65
  • Thumbnail: Page 
66
    66
  • Thumbnail: Page 
67
    67
  • Thumbnail: Page 
68
    68
  • Thumbnail: Page 
69
    69
  • Thumbnail: Page 
70
    70
  • Thumbnail: Page 
71
    71
  • Thumbnail: Page 
72
    72
  • Thumbnail: Page 
73
    73
  • Thumbnail: Page 
74
    74
  • Thumbnail: Page 
75
    75
  • Thumbnail: Page 
76
    76
  • Thumbnail: Page 
77
    77
  • Thumbnail: Page 
78
    78
  • Thumbnail: Page 
79
    79
  • Thumbnail: Page 
80
    80
  • Thumbnail: Page 
81
    81
  • Thumbnail: Page 
82
    82
  • Thumbnail: Page 
83
    83
  • Thumbnail: Page 
84
    84
  • Thumbnail: Page 
85
    85
  • Thumbnail: Page 
86
    86
  • Thumbnail: Page 
87
    87
  • Thumbnail: Page 
88
    88
  • Thumbnail: Page 
89
    89
  • Thumbnail: Page 
90
    90
  • Thumbnail: Page 
91
    91
  • Thumbnail: Page 
92
    92
  • Thumbnail: Page 
93
    93
  • Thumbnail: Page 
94
    94
  • Thumbnail: Page 
95
    95
  • Thumbnail: Page 
96
    96
  • Thumbnail: Page 
97
    97
  • Thumbnail: Page 
98
    98
  • Thumbnail: Page 
99
    99
  • Thumbnail: Page 
100
    100
  • Thumbnail: Page 
101
    101
  • Thumbnail: Page 
102
    102
  • Thumbnail: Page 
103
    103
  • Thumbnail: Page 
104
    104
  • Thumbnail: Page 
105
    105
  • Thumbnail: Page 
106
    106
  • Thumbnail: Page 
107
    107
  • Thumbnail: Page 
108
    108
  • Thumbnail: Page 
109
    109
  • Thumbnail: Page 
110
    110
  • Thumbnail: Page 
111
    111
  • Thumbnail: Page 
112
    112
  • Thumbnail: Page 
113
    113
  • Thumbnail: Page 
114
    114
  • Thumbnail: Page 
115
    115
  • Thumbnail: Page 
116
    116
  • Thumbnail: Page 
117
    117
  • Thumbnail: Page 
118
    118
  • Thumbnail: Page 
119
    119
  • Thumbnail: Page 
120
    120
  • Thumbnail: Page 
121
    121
  • Thumbnail: Page 
122
    122