Access

You are not currently logged in.

Access your personal account or get JSTOR access through your library or other institution:

login

Log in to your personal account or through your institution.

If You Use a Screen Reader

This content is available through Read Online (Free) program, which relies on page scans. Since scans are not currently available to screen readers, please contact JSTOR User Support for access. We'll provide a PDF copy for your screen reader.

טפת בת שלמה

Hayim Tawil and חיים טויל
Beit Mikra: Journal for the Study of the Bible and Its World / בית מקרא: כתב-עת לחקר המקרא ועולמו
כרך מד‎, חוברת ד (קנט‎) (תמוז-אלול התשנ"ט), pp. 384-372
Stable URL: http://www.jstor.org/stable/23508836
Page Count: 13
  • Read Online (Free)
  • Cite this Item
Since scans are not currently available to screen readers, please contact JSTOR User Support for access. We'll provide a PDF copy for your screen reader.
טפת בת שלמה
Preview not available

Abstract

כידוע הירבה שלמה המלך לקחת לו נשים. שלושה מקורות מעידים על כך: מלכים א', שיר השירים וקהלת. מרבית נישואיו של שלמה היו נישואים דיפלומטיים (מל"א יא, א-ג). מעניין הדבר שרק שתי נשים מוזכרות בשמן: נעמה העמונית, הגבירה, אמו של רחבעם ובת פרעה המוזכרת חמש פעמים בספר מלכים. כמו כן, מפליאה העובדה שבניגוד לרשימת הבנים של דוד ושל רחבעם, ספר מלכים א' מזכיר רק בן אחד של שלמה בשמו, והוא — רחבעם יורש העצר. אף שם של בן אחר, מבניו של שלמה, אינו מוזכר לא בספר מלכים ולא בדברי הימים. לעומת זאת מוזכרות בשמותן שתיים מבנותיו של שלמה ברשימה המספרת על שנים-עשר הנציבים של שלמה (מל"א, ד; ז-יט). שתי הבנות המוזכרות הן טפת ובשמת. טפת הייתה נשואה לבן-אבינדב מושל נפת דאר ובשמת הייתה נשואה לאחימעץ אשר היה הנציב בנפתלי. שניהם משלו באזורים גיאוגרפיים אסטרטגיים. בן-אבינדב שלט על דרך הים ואחימעץ שלט בלב הארץ ומושבו, כנראה, היה בחצור. שניהם היו מקורבים מאוד לשלמה. בן-אבינדב היה, כנראה, בנו של אבינדב אחיו של דוד, ובן דודו של שלמה. אחימעץ היה בן צדוק הכהן — מקורבו של דוד. מסתמא לטפת ולבשמת, שתי נסיכות, היה מעמד מרכזי מכובד בחצר מלכותו של שלמה. השם בשמת ידוע עוד מספר בראשית, כבתו של עשו ואשתו של ישמעאל. כמו כן מובנו של השם בשמת ידוע ומתאים מאוד לסגנון החיים המלכותיים של שלמה. שלמה קיבל ממלכת שבא "ובשמים הרבה מאד ואבן יקרה לא בא כבשם ההוא עוד לרב" (מל"א י' י'); "ובשמים לרב" (דבהי"ב ט; ט). בנוסף לכך קיבל שלמה, בין יתר הדברים שהובאו לו כמנחה מידי שנה, גם בשמים (מל"א י:כה; דבהי"ב ט:כד). המילה בשם מוזכרת בתנ"ך שלשים פעם, מהן ארבע-עשרה פעמים בהקשר עם שלמה. לעומת זאת, השם הפרטי טפת הוא מילה יחידאית במקרא, ואינו מוזכר בספרות הבתר-מקראית. החוקרים מציעים שלושה פירושים שונים המבוססים על שלוש אטימולוגיות שונות. מרטין נות מציע לגזור את השם מן הפועל טוף (=טפה) ומציע לראות בשם טפת מילה ארמית. אחרים הציעו לגזור את השם מן הפועל נטף. וההצעה השלישית גוזרת את השם הפרטי טפת, מן הפועל היחידאי טפף ומשייכת אותו לשם העצם הקולקטיבי טף. הצעתנו היא לגזור את השם הפרטי טפת מן המצרית ההירוגליפית Ta-p.t ולהבין את השם כשני אלמנטים מצריים Ta-"השייכת", p.t.-"שמיים". כלומר, "זו של השמיים" = "השמיימית". אם הצעתנו מקובלת, אפשר ויש לראות בטפת שם מצרי שנתנה לה אמה בת פרעה, הוא פרעה סיאמון (959-978 לפנה"ס). כמו כן, שמא אפשר לראות בנישואיה לבן-אבינדב, מושל נפת דאר, עיר הנמל החשובה המקשרת בן פיניקיה למצרים, אפשרות של הבטחת חופש והגנה על המסחר הימי של המצרים?

Page Thumbnails

  • Thumbnail: Page 
[384]
    [384]
  • Thumbnail: Page 
383
    383
  • Thumbnail: Page 
382
    382
  • Thumbnail: Page 
381
    381
  • Thumbnail: Page 
380
    380
  • Thumbnail: Page 
379
    379
  • Thumbnail: Page 
378
    378
  • Thumbnail: Page 
377
    377
  • Thumbnail: Page 
376
    376
  • Thumbnail: Page 
375
    375
  • Thumbnail: Page 
374
    374
  • Thumbnail: Page 
373
    373
  • Thumbnail: Page 
372
    372