Access

You are not currently logged in.

Access your personal account or get JSTOR access through your library or other institution:

login

Log in to your personal account or through your institution.

Social Structuration of Urban Neighborhoods in Tel-Aviv-Jaffo / הבניה חברתית של שכונות בתל-אביב-יפו

יצחק שנל, רוית גולדהבר, Izhak Schnell and Ravit Goldhaber
Horizons in Geography / אופקים בגאוגרפיה
No. 53 (תשס"א - 2001), pp. 41-58
Stable URL: http://www.jstor.org/stable/23704631
Page Count: 18
  • More info
  • Cite this Item
Social Structuration of Urban Neighborhoods in Tel-Aviv-Jaffo / הבניה חברתית של שכונות בתל-אביב-יפו
Preview not available

Abstract

המאמר מתאר מתודולוגיה מוצעת לבחינת הבניה חברתית של שכונתיות בסביבות מגורים שונות. המדד נבנה כך שיבטא שונות בהתייחסותם של תושבי השכונות ובתפיסתם את השכונה ממצב של חוסר שכונתיות ועד לרמה גבוהה של שכונתיות. ההנחה הבסיסית ביחס למדד היתה שהסכמה גבוהה לגבי מאפיין מסוים של שכונה מעידה על קיום תהליך הבנייה חברתי יעיל שבמסגרתו גובשה נורמה המתייחסת לשכונתיות. על פי תוצאות המחקר נראה כי הפגיעה הערכית במושג שכונתיות וירידת קרנו לא גרמו לו להיעלם והוא עדיין אחד המאפיינים הרלוונטיים בהבניה החברתית במרחב העירוני. מימדי השכונתיות נחלקים בין המימדים שהם גבוהים יחסית בכל השכונות ללא הבדלים חזקים ביניהם: שורשיות, אינטראקציה חברתית, שליטה חברתית וזהות, ובין המימדים בעלי שונות גבוהה בין השכונות: הזדהות, מערך תפקודים וטריטוריאליות. המימדים האחרונים הם אלה שהכריעו לגבי רמת השכונתיות. The research propounds a methodology for examining the structuration of neighborliness in residential areas. In building such an index it was assumed that a broad consensus among the inhabitants of a residential area about the characteristics of their neighborhood indicated the presence of efficient social restructuring, leading to the crystallization of neighborhood patterns. Therefore, the level of neighborliness as defined in this study corresponds to the consensus among residents in regard to their neighborhood. Various types of neighborhoods were reviewed according to the traits that gained high grades for neighborliness in diverse residential areas. The main conclusion of this study is that the neighborhood constitutes a marginal yet significant component in the structuration of urban, social space. Residents personally attach a wealth of social implications to their habitat, primarily as a basis for interaction with other residents with strong roots in the same neighborhood. The study also showed that some neighborhoods tend to become a focus of identification and symbol status, while others are considered merely as residential zones with access to communal functions.

Page Thumbnails

  • Thumbnail: Page 
[41]
    [41]
  • Thumbnail: Page 
42
    42
  • Thumbnail: Page 
43
    43
  • Thumbnail: Page 
44
    44
  • Thumbnail: Page 
45
    45
  • Thumbnail: Page 
46
    46
  • Thumbnail: Page 
47
    47
  • Thumbnail: Page 
48
    48
  • Thumbnail: Page 
49
    49
  • Thumbnail: Page 
50
    50
  • Thumbnail: Page 
51
    51
  • Thumbnail: Page 
52
    52
  • Thumbnail: Page 
53
    53
  • Thumbnail: Page 
54
    54
  • Thumbnail: Page 
55
    55
  • Thumbnail: Page 
56
    56
  • Thumbnail: Page 
57
    57
  • Thumbnail: Page 
58
    58